שמילה נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ - פסקדין

החלטה

בפני בקשה למינוי מומחה רפואי נוסף, בתחום הריאומטולוגיה.

התובעת ילידת 1952, נפגעה בתאונת דרכים שארעה ביום 1/12/09.

כתוצאה מהתאונה, נפגעה התובעת בגופה ובין היתר נפגעה בגב, צוואר, בית חזה וצלעות.

בעניינה של התובעת מונו מומחים מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה וא.א.ג, לאחר שהתקבלה בקשת הנתבעת להבאת ראיות לסתור.

ד"ר נחמיה בלומברג, מומחה בתחום האורתופדיה, קבע כי נותרה לתובעת נכות של 8% בגין מגבלת עמוד השדרה המותני לפי סעיף 37(7)(א), מתוכם כשני שליש בעקבות התאונה וכן 8% נכות בגין מגבלת עמוד השדרה הצווארי לפי סעיף 37(5)(א) , מתוכם כשני שליש בעקבות התאונה, סה"כ בגין התאונה 10% נכות רפואית צמיתה.

כן המליץ המומחה בסיום חוות דעתו על קבלת הערכת ראומטולוג, בשאלה של פיברומיאלגיה העשויה להסביר את הפער שבין המימצא המכאני לתיפקודי כפי שיפורט בהמשך.

בעקבות המלצת המומחה, עתרה התובעת למינוי מומחה נוסף, בתחום הראומטולוגיה.

הנתבעת התנגדה לבקשה. לטענתה בתמצית, הדרך היחידה להביא למינוי מומחה היא על דרך הגשת בקשה להבאת ראיות לסתור, שכן כל תלונות התובעת עמדו בפני הועדה, אשר קבעה את נכותה ועל כן מדובר בקביעה על פי דין. כן טענה כי המומחה חרג מסמכותו בשעה שלא נתבקש להמליץ על מינוי מומחה בתחום אחר ובכל מקרה, לא די בהמלצת מומחה כדי לבסס מינוי מומחה נוסף.

עוד הוסיפה וטענה הנתבעת כי התובעת לא המציאה מסמך אחד המעיד על בדיקה אצל מומחה בתחום הראומטולוגיה ולפיכך אין ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום זה.

התובעת השיבה לתגובת הנתבעת וטענה בתמצית כי משהתקבלה הבקשה להבאת ראיות לסתור, הרי שאין עוד ההליך מתנהל כהליך של "קביעה על פי דין". כמו כן, המלצת המומחה למינוי, הינה כחלק מעבודתו של המומחה, אשר הגיע להמלצה לאחר עיון במלוא התיעוד הרפואי ובדק את התובעת ועל כן יהא זה בלתי הולם להתעלם מהמלצת המומחה, כלא הייתה.

כן נטען כי התובעת לא נבדקה על ידי מומחה בתחום הריאמטולוגיה בוועדה הרפואית מטעם המל"ל ולפיכך אין בתחום זה קביעה קודמת על פי דין וכפי שקורה ברוב מקרי הפיברומיאלגיה, אך בחלוף זמן ומשלא נמצאים גורמים אורתופדיים ונוירולוגיים לתלונות התובעת, עולה השערה בדבר קיומה של מחלת הפיברומיאלגיה.

מטעם הנתבעת הוגשה, ברשות בית המשפט, תגובה לתגובת התובעת במסגרתה הוסיפה וטענה בתמצית, כי עצם העלאת הטענה בתחום הריאומטולוגיה, אשר לא נכללה בכתב התביעה, מהווה הרחבת חזית אסורה, המצריכה, לטעמה, תיקון כתב התביעה. העובדה כי הנתבעת ביקשה להביא ראיות לסתור בשני תחומים מבין השלושה שנקבעו, לא מבטלת את כל קביעות המוסד לביטוח לאומי בכל התחומים ולא ניתן לומר כי בעצם ההחלטה להתיר הבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל , אין כדי לאיין את מסלול הדיון על פי סעיף 6ב' לחוק הפלת"ד.

להשלמת פני הדברים יצוין כי הוגשה מטעם התובעת תשובה נוספת לתגובת הנתבעת, אולם זאת ללא נטילת רשות מטעם בית המשפט ולפיכך נעתר בית המשפט לבקשת ב"כ הנתבעת והורה על מחיקת התשובה כאמור תוך חיוב התובעת בהוצאות.

דיון

אכן המלצת מומחה רפואי בדבר הצורך במינוי מומחה נוסף, כשמה כן היא ואינה מחייבת את בית המשפט אשר לו נתון שיקול הדעת בדבר הצורך במינוי מומחה נוסף כאמור. עם זאת נקבע לא אחת כי יש וניתן לראות בהמלצה כאמור, משום "ראשית ראיה" לנכות רפואית.

בפרק "הדיון" , בחוות דעתו קובע ד"ר בלומברג כהי לישנא: "...המדובר בגברת כבת 61 כארבע שנים לאחר תאונת דרכים, אשר הובילה לכאבי צואר וגב, ולפגיעה תפקודית קשה. בבדיקתה ללא חסר נאורולוגי, כאשר בדיקת טוחי תנועת הצואר והגב אינה מהימנה ולא ניתן להסתמך אליה בשל כאב ותנודות ( הדגשה שלי- א.ז.).

בחומר שהוצג בפני תועדו תלונות דומות עובר לאירוע הנדון... תלונות עצביות תואדו לראשונה בתחילת שנת 2011 (מקור 5כז').

"גם בבדיקתו של פרופ' מירובסקי (מקור 4) שנערכה כשבועיים לפני בדיקתי- הדגימה מגבלת טוח בגב ובצואר שאינה מתקרבת למגבלת הטוח שהוצגה בבדיקתי, והתרשם אף הוא מרגישות בלחיצה מעל מירב נקודות לחיצה האופיניות לפיברומיאלגיה.

מבחינת ההדמיה הרי ששינויים שחיקתיים בעמוד השדרה הוכרו עובר לתאונה הנידונה. מיפוי עצם שבוצע לאחריה שלל נזק חבלתי בעמוד השדרה, והדגים קליטה התואמת לשינויים ניוניים בצואר ובגב. גם ההדמיה המתקדמת (MRI CTׂ) שנערכה לאחר התאונה הדגימה שינויים ניוניים שללא ספק קדמו לתאונה. העדר יציבות בעמוד השדרה עלול לנבוע מגורמים מרובים, כשנמצא קשר הדוק בין שינויים ניוניים בעמוד השדרה להעדר יציבות (1998 ,spine). בהתחשב בממצאי מיפוי העצם וה-MRI ניתן לקבוע כי החבלה לא הובילה להעדר היציבות.